החלטה
בפני בקשת התובע לבטל את מינויו של פרופ' נחום הלפרין אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי ולמנות תחתיו מומחה רפואי אחר.
התובע יליד 1972, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 25.6.05. לאחר התאונה פונה התובע לבית חולים שיבא שם אובחן כסובל משפשופים בגפיים, באמה ימין ובברך ימין, כן אובחנה נפיחות בכף רגל ימין.
פרופ' הלפרין אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט, התייחס בחוות דעתו מיום 5.12.08, במ/1, לתלונות התובע בדבר נפיחות קבועה וכאבים בכף רגל ימין, כאבים בברך שמאל וימין, בעיקר בשמאל והחמרה בכאבי גב.
פרופ' הלפרין העריך את נכותו של התובע בשיעור של 5% בגין מצב לאחר חבלה בכף רגל ימין שהותירה תפיחות מכאיבה בכף רגל זו.
פרופ' הלפרין נדרש לחקירה ע"י ב"כ התובע ובישיבת יום 2.3.10 נחקר על חוות דעתו.
לאחר חקירת המומחה הוגשה הבקשה דנן שעניינה ביטול מינויו של פרופ' הלפרין ומינוי מומחה אחר תחתיו.
התובע מנמק הבקשה בכך שהמומחה התבסס על קביעה של מומחה רפואי מטעם בית המשפט שמונה בתביעה קודמת שהוגשה ע"י התובע בגין תאונת דרכים משנת 1993 ואשר קבע לתובע 10% נכות בגין פגיעה בברך שמאל ו- 10% נכות בגין DVT.
התובע טוען כי המומחה ביצע מלאכה חלקית בכך שלא דן בחוות דעתו בכל הממצאים המוזכרים בתיעוד הרפואי ואף התייחס לקביעת נכות קודמת שנקבעה ע"י מומחה אחר במסגרת תביעה קודמת תוך הימנעות מהפעלת שיקול דעת עצמאי וקביעת נכותו הכוללת של התובע בגין הפגיעה בברך תוך חלוקתה בין התאונה נשוא התביעה לבין התאונה הקודמת. כן מוסיף התובע וטוען כנגד מסקנותיו של המומחה, ביחס לקביעת הנכות בגין הפגיעה בכף הרגל.
הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי אין בנסיבות העניין כל טעם המצדיק פסילת המומחה או מינוי מומחה נוסף.
לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והתגובה, ראיתי לדחות את הבקשה.
הלכה היא כי פסילת חוות דעתו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט, תהא מוצדקת, בנסיבות חריגות, כאשר מתעורר חשש ממשי לעיוות דין, כגון פגיעה בכללי הצדק הטבעי או כשמתגלה בחוות הדעת, פגם ממשי היורד לשורשו של עניין. ההנחה היסודית היא כי מומחה מטעם בית המשפט, פועל ביושר, הגינות ובתום לב, לפיכך, לא כל שגגה שיצאה תחת ידו, צריכה להביא לפסילת חוות הדעת, ראה לעניין זה: רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, דינים עליון נב, 658; רע"א 6116/97 ד"ר שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, תק-על 97 (3), 1051; רע"א 7265/95 גלדשטיין נ' בראל, פ"ד נ (3) 214. בענייננו, לא מצאתי כי נפל פגם בחוות דעת המומחה, לא כל שכן פגם מהותי היורד לשורשו של עניין ומצדיק את פסילת חוות הדעת.
יצויין כי חוות הדעת שניתנה במסגרת התביעה הקודמת, לא עמדה בפני פרופ' הלפרין ולא הוצגה בפניו בשום שלב. פרופ' הלפרין ציין בחוות דעתו את המידע האמור כמידע שנמסר לו ע"י התובע (ראה עמ' 4 לחוות הדעת, תחת הכותרת "תלונה עיקרית"). בחקירתו הנגדית הבהיר פרופ' הלפרין כי לא ראה לקבוע לתובע נכות נוספת בגין הפגיעה בברך שמאל, שכן לאור ממצאי בדיקתו אינו סבור שיש לתובע נכות נוספת מעבר לאותם 10% נכות שנקבעו בגין הפגיעה הקודמת בברך שמאל ואף הוסיף כי ספק בעיניו אם מצבו של התובע כפי שנמצא בבדיקתו עולה כדי 10% נכות, וכדבריו: "...אני שוב פעם חוזר, מה שאני הייתי יכול לכתוב, שנכון להיום, יש לי ספקות לגבי הנכות הקיימת בברך השמאלית, לא סתם אמרתי את זה, הוא קיבל 10% נכות, אין לי מה לערער על כך. אם הייתי מוצא בבדיקה הפיזיקלית שלי או בבדיקות הדמיה שאני ערכתי, ממצאים שמצדיקים נכות מעבר לזה, למרות שאתה לא רוצה לדבר על הנכות בהחלט הייתי מתייחס לכך" (עמ' 8 לפרוטוקול). לשאלת ביהמ"ש הוסיף המומחה והבהיר, שלא מצא נכות בברך שמאל מעבר ל- 10% נכות שנקבעו לתובע בעבר ואשר על קביעתם אין הוא רואה לערער (עמ' 9 לפרוטוקול).
אשר לטענות התובע כנגד קביעות המומחה ומסקנותיו בכל הנוגע לקביעת נכות בגין הפגיעה בברך שמאל וכן בגין הפגיעה בכף הרגל, הרי שטענות אלה הינן טענות לגופו של עניין, אך אין בהן כדי להצדיק פסילת חוות הדעת.
התובע הוסיף ועתר למינוי מומחה, אלא שבנסיבות העניין, איני סבורה כי יש בטענות התובע כדי להצדיק מינוי מומחה נוסף. מושכלות ראשונים הם כי קביעת ממצאים עובדתיים, כמו גם הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, לרבות שאלות שברפואה, מסורה לבית המשפט ובעניין זה, חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט הינה בגדר ראיה המובאת בפני בית המשפט ונתונה לבחינתו. הלכה היא כי מקום בו לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הרפואי ושמיעת עדותו, נותרו ספקות משמעותיים לגבי נכונות חוות הדעת והיותה תשתית מספקת להכרעה, מוסמך בית המשפט, למנות מומחה נוסף באותו תחום, כדברי כב' השופט (כתוארו אז) אור, ברע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד נו (4) 673: "המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נדרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על כן בכל אותם מקרים בהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות וכי הוא נזקק לחוות דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המקרים בהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהא זה ראוי להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו" (שם בעמ' 676) כן ראה: רע"א 8186/00 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' יצחק, תק-על 2001 (1) 295. רע"א 329/02 זגרון נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2002 (1) 562. ויודגש השימוש בסמכות למנות מומחה נוסף, יעשה במשורה ובמקרים חריגים בהם אין בחוות דעתו של המומחה הרפואי ובחקירתו, כדי להוות תשתית ראויה או מספיקה לצורך הכרעה בשאלות הרפואיות הטעונות הכרעה אך אין די לעניין זה, בקיומה של מחלוקת או טענה על פיה מומחה אחר יכול שיגיע, למסקנות שונות, בעניין זה נפסק ברע"א 4195/02 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ, תק-על 2002 (2) 148, כי "מינויו של מומחה רפואי נוסף כאמור, יעשה במשורה באותם מקרים בהם תחושתו של השופט היא שאין באפשרותו להגיע לחקר האמת בשאלות הרפואיות מבלי שיקבל חוות דעת רפואית נוספת". בענייננו - איני סבורה כי מתקיימות אותן נסיבות חריגות המצדיקות מינוי מומחה נוסף.
מחוות דעתו ועדותו של פרופ' הלפרין עולה תמונה ברורה ומקיפה בדבר מהות פגיעתו של התובע והשיקולים שהנחו את המומחה בקביעת הנכות בגין התאונה נשוא התביעה ואין לומר כי התגלו ספקות מהותיים שאינם מאפשרים לבית המשפט לדון בשאלות הרפואיות הטעונות הכרעה באופן המחייב מינוי מומחה נוסף. קביעותיו ומסקנותיו של המומחה, כמו גם דרך הפעלת שיקול דעתו, עומדים לבחינה על רקע טענות הצדדים והתשתית העובדתית שהוכחה וכל טענות הצדדים בעניין זה שמורות להם לסיכומים.
אשר על כן, הבקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' הלפרין ומינוי מומחה נוסף נדחית.
אני מורה על הגשת סיכומים כדלקמן:
מטעם התובע, עד ליום 10.7.10.
מטעם הנתבעת, עד ליום 20.8.10.